פעילות עמותת לשם לקידום ההשכלה העל תיכונית לבוגרים עם ליקויי למידה והפרעות בקשב,
תמונת מצב של התחום בישראל כיום וחקיקה ותקנות בנושא זה בישראל
מאת גיא פינקלשטיין[1]
הקדמה:
לשם - היסטוריה:
על רקע הגידול המתמשך של מספר הסטודנטים עם ליקויי למידה ועל רקע הצורך האמיתי של הבוגרים מקרב אוכלוסייה זו בתמיכה ובסיוע אקדמיים, אשר עד הקמת העמותה ניתנו בצורה אקראית ובלתי מקצועית, הוקמה עמותת לשם ב - 1994 על ידי אנשי מקצוע, הורים ואנשי ציבור בהתנדבות.
יוזמת העמותה והעומדת בראשה היא הגב' רותי קפלן, אשר זיהתה צורך זה מתוך הכרות אישית עם בעיית ליקויי הלמידה בהיותה אם לבחור עם ליקויי למידה.
העמותה שלקחה על עצמה לקדם את תחום התמיכה בבוגרים ובסטודנטים עם ליקויי למידה, יצרה שינוי משמעותי ומרשים בכל הקשור להתייחסות של מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים אלו הלומדים במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
שינוי זה, כך אנו מאמינים, הנו תרומה ישירה של "החברה האזרחית" והוא תולדה של מהלך התנדבותי מרשים.
הקמת העמותה היוותה מנוף להתפתחות התחום בארץ. בפעילותה משלבת העמותה פעילות פוליטית ציבורית לצד פעילות מקצועית.
כחלק מפעילותה הציבורית היא שותפה בדיונים שונים בועדות הכנסת בנושאי חקיקה ומדיניות כלפי אוכלוסייה זו. בנוסף פועלת העמותה בצמוד לגופים כגון ות"ת, הטמ"ת ומשרד החינוך.
פעילותה של לשם הסתמכה על מודלים בין-לאומיים הנהוגים כיום במדינות שונות ובעיקר הפעילות הנהוגה במדינות צפון אמריקה, לצורך הכרות עם מודלים אילו הסתמכה העמותה על תמיכתם של פרופ' מרק ויליצ'סקי ופרופ' סוזן ווגל אשר בעידודה ובתמיכתה אף קיימה העמותה כנס בינלאומי בנושא ב1998.
כתוצאה מפעילותה של עמותת לשם הושגו מס' הישגים משמעותיים:
1. הוקמו מרכזי תמיכה בכ 55 מוסדות להשכלה על תיכונית בהם מקבלים תמיכה מקצועית ועקבית כ 17,500 סטודנטים. במרכזים אלו נהנים הסטודנטים משירותי תמיכה מגוונים הוליסטיים[2] ומקיפים[3] הכוללים: חונכות, התאמות בבחינות, ייעוץ פרטני רגשי ולימודי, סדנאות קבוצתיות, טכנולוגיה מסייעת, סיוע באנגלית, קורסים אקדמיים ייחודיים, הכשרת אנשי סגל להוראה, מכינות ייחודיות, אבחון ועוד.
2. בעידוד לשם החלו לקום מרכזי תמיכה בצה"ל ובבתי ספר.
3. המועצה להשכלה גבוהה, בראשותו של פרופ' נחמיה לב ציון, העלתה את הנושא על סדר יומה ומינתה תת ועדה לבדיקה וטיפול בנושא הסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה. ועדה זו פעלה בהסתמך על דו"ח לטיפול בסטודנטים אלו (בדיקת הטיפול בסטודנטים עם ל"ל דו"ח מסכם 1998), אשר המלצותיו קיבלו תוקף בדמות התחייבות המועצה לתקצב על פי איכות השרות וההוראה את המוסדות שלה, אשר יטפלו ויתנו שירותים לאוכלוסייה זו. תקציב זה עומד החל משנת 2000 על 4,000,000 ש"ח.
4. גם מה"ט (המרכז להכשרה טכנולוגית במשרד התמ"ת) הלכה בדרכה של המועצה להשכלה גבוהה והחלה לתקצב את הפעילות במוסדותיה ב כ 500,000 ₪ לשנה החל משנת 2005.
5. המועצה להשכלה גבוהה הקימה ועדה לתכנון ותיקוף של מערכת אבחון אחידה למבוגרים
במטרה לתת בידי המוסדות כלי אמין ויעיל לאבחון וטיפול בתופעה. מערכת אבחון זו המכונה המת"ל
ואשר פותחה ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה בישראל ע"י ד"ר ענת בן סימון הושקה השנה ב כ
17 מרכזי אבחון שונים במוסדות להשכלה גבוהה.
6. תקנות וחקיקה ייחודית תפסו את מקום פעילות החסד והדגישו את הזכות שבשילוב ושוויון, נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות העל תיכוניים המדגישים את חובת המוסדות להשכלה על תיכונית לנגישות.
7. הביטוח הלאומי החל להתייחס לסוגיה בכובד ראש תוך שהוא קובע סל שיקום מיוחד לנושא וכן מתקצב באמצעות הקרנות שלו הקמת מרכזי תמיכה במוסדות.
8. הנושא נידון וטופל בכנסת במסגרת ועדת החינוך אשר סייעה להעלות את הלגיטימיות והנחיצות של הטיפול והקידום שלו. כיום עומדות מס' הצעות חוק שעניינן ל"ל לפני חקיקה סופית.
9. הוקם פרויקט חונכות ייחודי בשיתוף פר"ח הפועל ב 32 מוסדות שונים והמקנה תמיכת עמיתים למעל ל700 סטודנטים בשנה בסכום כולל של כ- 3,000,000 ש"ח.
סטטיסטיקה וממדי התופעה בישראל:
להלן פירוט הנתונים שנאספו:[4]
מוסד על-תיכוני
מספר תלמידים
תלמידים עם ליקויי למידה
שיעור
מוסדות להשכלה גבוהה מתוקצבים
מספר תלמידים - 249,000
תלמידים עם לקויי למידה - 8,500
תמונת מצב של התחום בישראל כיום וחקיקה ותקנות בנושא זה בישראל
מאת גיא פינקלשטיין[1]
הקדמה:
לשם - היסטוריה:
על רקע הגידול המתמשך של מספר הסטודנטים עם ליקויי למידה ועל רקע הצורך האמיתי של הבוגרים מקרב אוכלוסייה זו בתמיכה ובסיוע אקדמיים, אשר עד הקמת העמותה ניתנו בצורה אקראית ובלתי מקצועית, הוקמה עמותת לשם ב - 1994 על ידי אנשי מקצוע, הורים ואנשי ציבור בהתנדבות.
יוזמת העמותה והעומדת בראשה היא הגב' רותי קפלן, אשר זיהתה צורך זה מתוך הכרות אישית עם בעיית ליקויי הלמידה בהיותה אם לבחור עם ליקויי למידה.
העמותה שלקחה על עצמה לקדם את תחום התמיכה בבוגרים ובסטודנטים עם ליקויי למידה, יצרה שינוי משמעותי ומרשים בכל הקשור להתייחסות של מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים אלו הלומדים במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
שינוי זה, כך אנו מאמינים, הנו תרומה ישירה של "החברה האזרחית" והוא תולדה של מהלך התנדבותי מרשים.
הקמת העמותה היוותה מנוף להתפתחות התחום בארץ. בפעילותה משלבת העמותה פעילות פוליטית ציבורית לצד פעילות מקצועית.
כחלק מפעילותה הציבורית היא שותפה בדיונים שונים בועדות הכנסת בנושאי חקיקה ומדיניות כלפי אוכלוסייה זו. בנוסף פועלת העמותה בצמוד לגופים כגון ות"ת, הטמ"ת ומשרד החינוך.
פעילותה של לשם הסתמכה על מודלים בין-לאומיים הנהוגים כיום במדינות שונות ובעיקר הפעילות הנהוגה במדינות צפון אמריקה, לצורך הכרות עם מודלים אילו הסתמכה העמותה על תמיכתם של פרופ' מרק ויליצ'סקי ופרופ' סוזן ווגל אשר בעידודה ובתמיכתה אף קיימה העמותה כנס בינלאומי בנושא ב1998.
כתוצאה מפעילותה של עמותת לשם הושגו מס' הישגים משמעותיים:
1. הוקמו מרכזי תמיכה בכ 55 מוסדות להשכלה על תיכונית בהם מקבלים תמיכה מקצועית ועקבית כ 17,500 סטודנטים. במרכזים אלו נהנים הסטודנטים משירותי תמיכה מגוונים הוליסטיים[2] ומקיפים[3] הכוללים: חונכות, התאמות בבחינות, ייעוץ פרטני רגשי ולימודי, סדנאות קבוצתיות, טכנולוגיה מסייעת, סיוע באנגלית, קורסים אקדמיים ייחודיים, הכשרת אנשי סגל להוראה, מכינות ייחודיות, אבחון ועוד.
2. בעידוד לשם החלו לקום מרכזי תמיכה בצה"ל ובבתי ספר.
3. המועצה להשכלה גבוהה, בראשותו של פרופ' נחמיה לב ציון, העלתה את הנושא על סדר יומה ומינתה תת ועדה לבדיקה וטיפול בנושא הסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה. ועדה זו פעלה בהסתמך על דו"ח לטיפול בסטודנטים אלו (בדיקת הטיפול בסטודנטים עם ל"ל דו"ח מסכם 1998), אשר המלצותיו קיבלו תוקף בדמות התחייבות המועצה לתקצב על פי איכות השרות וההוראה את המוסדות שלה, אשר יטפלו ויתנו שירותים לאוכלוסייה זו. תקציב זה עומד החל משנת 2000 על 4,000,000 ש"ח.
4. גם מה"ט (המרכז להכשרה טכנולוגית במשרד התמ"ת) הלכה בדרכה של המועצה להשכלה גבוהה והחלה לתקצב את הפעילות במוסדותיה ב כ 500,000 ₪ לשנה החל משנת 2005.
5. המועצה להשכלה גבוהה הקימה ועדה לתכנון ותיקוף של מערכת אבחון אחידה למבוגרים
במטרה לתת בידי המוסדות כלי אמין ויעיל לאבחון וטיפול בתופעה. מערכת אבחון זו המכונה המת"ל
ואשר פותחה ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה בישראל ע"י ד"ר ענת בן סימון הושקה השנה ב כ
17 מרכזי אבחון שונים במוסדות להשכלה גבוהה.
6. תקנות וחקיקה ייחודית תפסו את מקום פעילות החסד והדגישו את הזכות שבשילוב ושוויון, נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות העל תיכוניים המדגישים את חובת המוסדות להשכלה על תיכונית לנגישות.
7. הביטוח הלאומי החל להתייחס לסוגיה בכובד ראש תוך שהוא קובע סל שיקום מיוחד לנושא וכן מתקצב באמצעות הקרנות שלו הקמת מרכזי תמיכה במוסדות.
8. הנושא נידון וטופל בכנסת במסגרת ועדת החינוך אשר סייעה להעלות את הלגיטימיות והנחיצות של הטיפול והקידום שלו. כיום עומדות מס' הצעות חוק שעניינן ל"ל לפני חקיקה סופית.
9. הוקם פרויקט חונכות ייחודי בשיתוף פר"ח הפועל ב 32 מוסדות שונים והמקנה תמיכת עמיתים למעל ל700 סטודנטים בשנה בסכום כולל של כ- 3,000,000 ש"ח.
סטטיסטיקה וממדי התופעה בישראל:
להלן פירוט הנתונים שנאספו:[4]
מוסד על-תיכוני
מספר תלמידים
תלמידים עם ליקויי למידה
שיעור
מוסדות להשכלה גבוהה מתוקצבים
מספר תלמידים - 249,000
תלמידים עם לקויי למידה - 8,500
שיעור - 3.4%
מכינות קדם-אקדמיות
מספר תלמידים - 12,000
תלמידים עפ לקויי למידה - 3,600
שיעור - 30.0%
מכללות וסמינרים להכשרת עובדי הוראה
מספר תלמידים - 33,000
תלמידים עם לקויי למידה - 1,100
שיעור - 3.4%
מרכזי הכשרה טכנולוגית (מה"ט – באחריות משרד התמ"ת)
מספר תלמידים -20,000
תלמידים עפ לקויי למידה - 3,000
שיעור - 15.0%
הכשרות מקצועיות (תמ"ת)
מספר תלמידים - 37,800
תלמידים עם לקויי למידה - 1,300
שיעור - 3.4%
סה"כ תלמידים
מספר תלמידים - 351,800
תלמידים עם לקויי למידה - 17,500
שיעור - 5.6%
חקיקה ותקנות:
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח 1998:
בשנים האחרונות קבע גם המחוקק את עמדתו העקרונית בעניין זה. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח -1998.
על פי חוק זה אדם עם מוגבלות הנו: אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
במרץ 2005 עבר בקריאה שלישית התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח - 1998 פרק ה' 1: מקום ציבורי ושירות ציבורי (תיקון 3 : תשס"ה 2005). במסגרת פרק זה חוקק גם סעיף 19כח "נגישות מוסדות על-תיכוניים (תיקון: תשס"ה 2005) שמשמעו כי מוסדות על-תיכוניים ושירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו-19יא ובהתאם להוראות לפי חלק זה."
מהותו של פרק זה הנו הנגשת כל המוסדות העל תיכוניים, הן נגישות לתשתיות והן נגישות שירות. התיקון הנוכחי לחוק פותח בפנינו צוהר חשוב ונוסף למושג אדם עם מוגבלות, ולסטנדרטים החברתיים ליצירת נגישות למכלול החיים השונים עבור אנשים אלו.
"חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ח -2008 של ח"כ זבולון אורלב
חוק זה הנו למעשה אחד ההישגים המרכזיים של עמותת לשם אשר הפכה את תהליך התמיכה במבוגרים עם ל"ל במוסדות להשכלה על תיכונית ואת המודלים לתמיכה באנשים אילו למעוגנים בזכות חוקית.
על פיה, מועמד לקבלה למוסד על תיכוני שהוא אדם עם ליקוי למידה, זכאי להתאמות בהליך הקבלה למוסד העל תיכוני ותלמיד עם לקוי למידה זכאי להתאמות במסגרת לימודיו במוסד שבו הוא לומד. החוק גם מגדיר רצף של פעילות מחויבת ע"י המוסד לקידום מעמדם של התלמידים עם ל"ל הכולל בין השאר הקמת מרכז תמיכה בכל מוסד והדרכת הסגלים השונים. אך החוק אינו מסתפק רק בזכויות התלמידים עם ל"ל וקובע גם הסדרים לגבי מי רשאי לאבחן אנשים אילו ומה הכשרתו, זו היא מהפיכה של ממש בנושא שכן בפעם הראשונה בישראל מוסדר נושא זה שלא פעם מהווה בעיה עתית ומעמסה כלכלית ונפשית על גב התלמידים עם ל"ל.
בימים אילו מובילה לשם את תהליך כתיבת התקנות לחוק זה ולצורך כך היא גייסה כ 50 אנשי מקצוע מהמובילים בתחום בישראל וסטודנטים עם ל"ל.
[1] MA בעבודה סוציאלית ומנכ"ל עמותת לשם
[2] טיפול המתחיל בתהליך הקליטה ומלווה את התלמיד עד יציאתו אל העולם הגדול - צבא, עבודה ולימודים.
[3] תכנית תמיכה המציעה מגוון שירותים המתמחים בצרכיו המיוחדים של כל תלמיד עם מוגבלות, וזאת בניגוד לשירותי תמיכה
בסיסיים.
[4] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אומדן עלות של הצעת חוק זכויות תלמידים עם ליקויי למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ו-2005, כתיבה: עמי צדיק, 6 בדצמבר 2005.
יש הבדלים מובהקים בין מוסדות החינוך בשיעור התלמידים בעלי ליקויי למידה. במכינות קדם-אקדמיות שיעור התלמידים לקויי למידה גבוה יחסית, משום שלומדים בהן תלמידים רבים שלא הצליחו לעמוד במבחני הבגרות בבית-הספר התיכון בשל הלקות.
מכינות קדם-אקדמיות
מספר תלמידים - 12,000
תלמידים עפ לקויי למידה - 3,600
שיעור - 30.0%
מכללות וסמינרים להכשרת עובדי הוראה
מספר תלמידים - 33,000
תלמידים עם לקויי למידה - 1,100
שיעור - 3.4%
מרכזי הכשרה טכנולוגית (מה"ט – באחריות משרד התמ"ת)
מספר תלמידים -20,000
תלמידים עפ לקויי למידה - 3,000
שיעור - 15.0%
הכשרות מקצועיות (תמ"ת)
מספר תלמידים - 37,800
תלמידים עם לקויי למידה - 1,300
שיעור - 3.4%
סה"כ תלמידים
מספר תלמידים - 351,800
תלמידים עם לקויי למידה - 17,500
שיעור - 5.6%
חקיקה ותקנות:
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח 1998:
בשנים האחרונות קבע גם המחוקק את עמדתו העקרונית בעניין זה. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח -1998.
על פי חוק זה אדם עם מוגבלות הנו: אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
במרץ 2005 עבר בקריאה שלישית התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח - 1998 פרק ה' 1: מקום ציבורי ושירות ציבורי (תיקון 3 : תשס"ה 2005). במסגרת פרק זה חוקק גם סעיף 19כח "נגישות מוסדות על-תיכוניים (תיקון: תשס"ה 2005) שמשמעו כי מוסדות על-תיכוניים ושירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו-19יא ובהתאם להוראות לפי חלק זה."
מהותו של פרק זה הנו הנגשת כל המוסדות העל תיכוניים, הן נגישות לתשתיות והן נגישות שירות. התיקון הנוכחי לחוק פותח בפנינו צוהר חשוב ונוסף למושג אדם עם מוגבלות, ולסטנדרטים החברתיים ליצירת נגישות למכלול החיים השונים עבור אנשים אלו.
"חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ח -2008 של ח"כ זבולון אורלב
חוק זה הנו למעשה אחד ההישגים המרכזיים של עמותת לשם אשר הפכה את תהליך התמיכה במבוגרים עם ל"ל במוסדות להשכלה על תיכונית ואת המודלים לתמיכה באנשים אילו למעוגנים בזכות חוקית.
על פיה, מועמד לקבלה למוסד על תיכוני שהוא אדם עם ליקוי למידה, זכאי להתאמות בהליך הקבלה למוסד העל תיכוני ותלמיד עם לקוי למידה זכאי להתאמות במסגרת לימודיו במוסד שבו הוא לומד. החוק גם מגדיר רצף של פעילות מחויבת ע"י המוסד לקידום מעמדם של התלמידים עם ל"ל הכולל בין השאר הקמת מרכז תמיכה בכל מוסד והדרכת הסגלים השונים. אך החוק אינו מסתפק רק בזכויות התלמידים עם ל"ל וקובע גם הסדרים לגבי מי רשאי לאבחן אנשים אילו ומה הכשרתו, זו היא מהפיכה של ממש בנושא שכן בפעם הראשונה בישראל מוסדר נושא זה שלא פעם מהווה בעיה עתית ומעמסה כלכלית ונפשית על גב התלמידים עם ל"ל.
בימים אילו מובילה לשם את תהליך כתיבת התקנות לחוק זה ולצורך כך היא גייסה כ 50 אנשי מקצוע מהמובילים בתחום בישראל וסטודנטים עם ל"ל.
[1] MA בעבודה סוציאלית ומנכ"ל עמותת לשם
[2] טיפול המתחיל בתהליך הקליטה ומלווה את התלמיד עד יציאתו אל העולם הגדול - צבא, עבודה ולימודים.
[3] תכנית תמיכה המציעה מגוון שירותים המתמחים בצרכיו המיוחדים של כל תלמיד עם מוגבלות, וזאת בניגוד לשירותי תמיכה
בסיסיים.
[4] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אומדן עלות של הצעת חוק זכויות תלמידים עם ליקויי למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ו-2005, כתיבה: עמי צדיק, 6 בדצמבר 2005.
יש הבדלים מובהקים בין מוסדות החינוך בשיעור התלמידים בעלי ליקויי למידה. במכינות קדם-אקדמיות שיעור התלמידים לקויי למידה גבוה יחסית, משום שלומדים בהן תלמידים רבים שלא הצליחו לעמוד במבחני הבגרות בבית-הספר התיכון בשל הלקות.
.jpg)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה