הרצאה של גיא פינקלשטיין על הבחינה הפסיכומטרית והמרכז הארצי לבחינות והערכה

הבחינה הפסיכומטרית והמרכז הארצי לבחינות והערכה, גוף מדעי אובייקטיבי השומר על סטנדרטיים מיוניים תומכי

שוויון או מונופול מפלה?.
מאת גיא פינקלשטיין – מנכ"ל עמותת לשם
פתיחה:
אמרו עליו על רבי אליעזר כשבקש ללמוד תורה, חורשין הרבה יש לאביו והוא היה חורש בטרשין.
ישב לו והיה בורכה. שאלוהו מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין?
אמר להם שאני מבקש ללמוד תורה.
אמר לו אביו והרי בן כ"ח (28) שנים אתה, ואתה מבקש ללמוד תורה?.
לך וקח לך אישה והוליד ממנה בנים והוליכן לבית הספר.
ישב לו והיה בוכה.
אמרו לו מה אתה בוכה מה תבקש? אמר ללמוד תורה.
אמר לו (אליהו הנביא) עלה לך אצל בן זכאי לירושלים.
עלה ישב והיה לו בוכה.
אמר לו (רבי יוחנן בן זכאי)מימיך לא נכנסת לבית הספר ולא למדת קריאת שמע ולא תפילה ולא ברכת המזון?.
אמר לו לא.
עמד ולימדו שלשתן.

רבי אליעזר מסמן עבורי בסיפור זה את הנחישות את הדביקות ברצון ללמוד להיות משכיל
ולהצליח למרות.
והרי מדובר בבחור שבמקור לא היה מוצלח במיוחד לא בולט כלל ואפילו מקור ללעג.
לא הצליח במקצוע בו עסק וללא השכלת ייסוד כלל, בחור די מבוגר 28 שנה שמעולם אפילו לא ישב בבית הספר.
ולמרות זאת ולמרות גילו מאמין שיש לו זכות לרכוש השכלה.
ואכן אגלה לכם שלבסוף עוד מצליח בכך מעל ומעבר שנאמר עליו, "והיה רבי עליעזר יושב ודורש דברים יותר ממה שנאמר למשה בסיני, ופניו מאירות כאור החמה ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה".

על הבחינה הפסיכומטרית ואנשים עם ליקויי למידה
· זוהי בחינה שלא מתאימה לאנשים עם ליקויי למידה ומוגבלויות רבות נוספות היא בודקת בדיוק את אותם דברים שקשים לאנשים עם ליקויי למידה, מהירות עיבוד חומר, שליפה, ריכוז, ידע בתחומי תוכן פגועים כגון אנגלית מתימטיקה.
· מכאן שגם ההתאמות שניתנות כאשר ניתנות א' פעמים רבות אינם מדויקות על פי סוג הלקות ב' אינם מסוגלות לפצות על הלקות, מה עוד שבמקרים רבים בהם האדם זקוק לתוספת זמן הוא איננו מקבל אותה בטיעון שזה בדיוק מה שהבחינה בודקת מהירות עיבוד ושליפה.
· ועל כל זה לא כל מועדי הבחינה מותאמים ונגישים וזה ממש גובל בעבירה על פי חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות.
· כל זאת מוביל אותי לטיעון המרכזי הבחינה הפסיכומטרית על פי דוגמא אקטואלית יכולה להיות משולה לויכוח המתנהל כעט להאם להוציא את כל חסכונות (קרנות השתלמות קופות גמל, פנסיות ) הציבור לשוק ההון השוק האמיתי הריאלי או להשאירם תחת פיקוח. ?
זאת אומרת בחינה זו בנויה על תפיסה דרוויניסטית שבה יש טובים יותר וטובים פחות אבולוציונית, יש סדר הירחי בעולם ואנו רק משקפים אותו למען עתיד ההשכלה למען זה שהטובים יותר יובילו את המחנה. בטיעון שאנו הרי לא רוצים הדרה הפוכה של הטובים באמת.
וזו תפיסה מוטעית לחלוטין לדעתי כמובן בעלת מימד צר אשר לא רואה את משמעותה האמיתית של השכלה בקנה מידע לאומי חברתי, לא רואה את ההשכלה כמשאב לחוסן לאומי לצמצום פערים להקניית תחושת ערך, זהות וכבוד לכל אדם, להגדלת התרומה החברתית והכלכלית שלו .
והוסיף ואומר שלעניות דעתי יש בה גם טעות יסודית באשר ליומרה לאתר את בעלי הפוטנציאל הגבוהה יותר להצלחה, את אילו שבאמת יביאו משהו חדש לעולם, יהיו מובילים ומנהיגים בתחומם.
ואני אומר לכל היותר תפיסת העולם הפסיכומטרית יוצרת את המיין סטרים ותו לו.
· לצערי תפיסת העולם המשתקפת דרך הבחינה הפסיכומטרית גדלה והפכה למשהו הרבה יותר גדול ממנה, והמרכז הארצי לבחינות והערכה חולש כיום על מרבית מבחני המיון הנערכים באקדמיה בישראל כגון: מבחון המתא"ם לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, בחינת האמי"ר להערכת רמת האנגלית, בחינת המימ"ד למועמדים למכינות דו שלביות, בחינת מסו"ק למיון מועמדים ללימודי אחים/ות מוסמכים, בחינת מיון ללימודי רפואה מור ועוד… גם כאן האפליה ממש זועקת ואנו מקבלים פניות רבות מאוד בשנה בנושא. לדוגמא...... .
· בניגוד למה שאולי תחשבו עלי אני לא מאשים במחדל שתיארתי את המרכז הארצי לבחינות והערכה הוא מבחינתי רק קבלן המוציא מדיניות לפועל.

זהו גוף המשרת בראש ובראשונה את האונ' בישראל והשאלות העולות מדברי, האם הוא יכול להמשיך ולהתקיים כמונופול יחיד ללא פיקוח אובייקטיבי צמוד על דרך התנהלותו בכל הקשור לבחינות מיון?
העם זהו גוף שבאמת משרת נכוחה את ההשכלה בישראל? ובסופו של דבר את החברה בישראל, את הפרטים המרכיבים אותה, את כלכלתה, את חוסנה כחברה הומוגנית שוויונית וצומחת?

ולסיום: צריך לזכור בהקשר זה שמעולם לא הוצע הנושא של בחינות מיון למכרז חיצוני דבר שאולי היה פותח שערים חדשים לסוגי מיון אחרים ואולי לא פחות מדויקים ומהימנים ותרשו לי לומר גם שוויוניים מאילו אותם עורך המרכז הארצי לבחינות והערכה "וכך כל הכביסה על כל צבעיה וסוגיה מכובסת באותה מכונה באותו החום ועל פי אותם המדדים".
תודה על ההקשבה

.